תרומתן של נשים ערביות
עומר אמין מסאלחה
החברה הערבית בישראל ביסודה חברה מסורתית, הנשענת על משפחה מורחבת ובראשה עומד גבר. במבנה החברתי-מסורתי נועדו לאישה הערבייה תפקידים מוגדרים בתוך המשפחה. התפיסה הקלאסית שהייתה נהוגה עד אמצע שנות השמונים של המאה ה-20 , שאישה נשואה שהיא גם אם לילדים, מוגבלת ביציאה מחוץ לבית. אי לכך, החברה אסרה על קיום קשרים בין נשים לבין גברים, שאינם קרובי משפחה. לנורמות אלו המגבילות את חופש פעולתן של הנשים הערביות, הייתה השפעה מכרעת על מידת השתתפותן בכוח העבודה.
בישראל חל שינוי ניכר במעמדה של האישה הערבייה עקב השינויים שמתחוללים בחברה הישראלית ומרוח המודרניזציה והדמוקרטיה המאפיינים את המדינה. עם קום המדינה נוצר מפגש בין הערבים- הפלסטינים אזרחי ישראל, לבין התרבות הישראלית בעלת האוריינטאציה המערבית. המפגש עם חוקים אזרחיים חדשים, דפוסי תעסוקה טכנולוגיים, והתפתחות ענף החקלאות והפיכתו למודרני. מפגש זה חולל שינויים בחברה הערבית בכלל, ובמעמד האישה בפרט. רינה שחר ורן מאיר במחקרם הצעירה הערבייה בישראל (1998 )מצביעים על ארבעה גורמים אשר השפיעו על מעמד האישה הערבייה בישראל, ותרמו בקידומה : 1. תהליך המודרניזציה, אפשר לאישה הערבייה לצאת מביתה, ללימודים ולעבודה בנוסף לפתיחות התקשורתית "המדיה" המצויה בכל בית ערבי. 2. המיתון בשנים 1966-1965 דחף נשים ערביות רבות לצאת לעבודה, דבר שחיזק את מעמדה של האישה במשפחה מאחר שהיא הפכה לשותפה בהכנסת המשפחה. כמו כן, יציאתה של האישה לעבודה הפגישה אותה עם תרבות מערבית מודרנית. 3. ב -1948 היו הבנות הערביות בחינוך היסודי 18% בלבד, ב-1950 גדל המספר ל-24%. ב-1984 היו הבנות 50% מהתלמידים בחינוך היסודי, ובחינוך העל-יסודי - 46%. בשנת 1994 היו הבנות 51% בחינוך היסודי ו-46% בחינוך העל-יסודי. בחינוך האקדמי היו הנשים 23% מהסטודנטים הערבים בחינוך האקדמי וב -1994 הגיע עד 35%. כיום בשנת 2009 הרוב המכריע של הסטודנטים בסמינרים להכשרת מורים ערבים, הן נשים.
במהלך השנים, חל שינוי במעמדה של האישה הערבייה בישראל, והיא צברה הישגים מרחיקי-לכת בהשוואה למעמדה עד אמצע שנות השמונים. נשים ערביות בישראל נמצאות בתהליך היפרדות מתפקידיהן השוליים והנשיים-המסורתיים, הפכו למשתתפות פעילות יותר בתחום קבלת ההחלטות במשפחה ובתחומי החיים הציבוריים, שבאופן מסורתי נמנעה מהן יותר גישה אליהן.
שינוי בתנאים אפשר לנשים השכלה גבוהה ועצמאות כלכלית, והייתה לכך השפעה חברתית ופוליטית עליהן.
ארבעה גורמים עיקריים השפיעו על מעמד האישה הערבייה בישראל וקידמו אותה :
א.תהליך המודרניזציה, אפשר לאישה הערבייה לצאת מביתה והביא את העולם לביתה, כלומר דרך התקשורת האישה נחשפה לעולם.
ב. היציאה לעבודה מחוץ לבית והמפגש עם החברה הישראלית המתפתחת גרם לה להתפתח ולספוג דברים חדשים שלא הכירה בעת שהייתה סגורה בביתה. יציאתה של האישה לעבודה הפגישה אותה עם תרבות ישראלית מערבית מודרנית.
ג.חוק חינוך חובה אפשר לאישה הערבייה ללמוד וליצור קשר עם עולם רחב יותר. לימודים והשכלה, נתנו בידי האישה הערבייה להיות פעילה בחיי החברה, ונתנו לה הזדמנות לרכישת כלים להתמודד על שיפור מעמדה, הן במשפחה, הן בחברה הערבית מקומית ובתוך החברה בישראל.
ד.המעמד המשפטי של האישה הערבייה בישראל, גם בבתי הדין השרעיים, התירו העברת הירושה לידי האישה והגנו על זכותה להיות חופשייה, חיזקו את מעמדה ואת עצמאותה היחסית, צמצמו את התלות שלה במשפחה ואפשרו לה להביע את רצונותיה ללא התלות הכלכלית המוחלטת במשפחה .
הנשים הערביות בישראל, עדיין סובלות מאפליה כפולה: האחת בשל השתייכותן למיעוט הערבי, והשנייה בשל היותן נשים, ובעיקר בשל היותן נשים בחברה מסורתית, נוקשה ומגבילה. בנוסף, תלותו של המשק הכלכלי הערבי במשק הכלכלי היהודי, מגבילה את אפשרויות התעסוקה לערבים בכלל, ולנשים ערביות בפרט, ובנוסף כאמור, הנשים הערביות נרתעות מלצאת לעבוד מחוץ ליישוב המגורים בשל מניעים תרבותיים- מסורתיים. המיעוט המועסק, מקרב הנשים הערביות, עובד במספר מצומצם של ענפים ומקצועות, ובתפקידים ששכרם נמוך. המועסקות מרוכזות בעיקר בשירותים קהילתיים וחברתיים ובתעשייה, בעיקר בתעשיות טקסטיל ומזון, במפעלים ובתי חרושת קטנים שהקימו יזמים יהודיים בישובים יהודיים.
ניתן להבחין בין גורמי היצע לבין גורמי ביקוש כגורמים המשפיעים על כניסתן של נשים ערביות לשוק העבודה ועל דפוס תעסוקתן בו. גורמי ההיצע כוללים בעיקר גורמים חברתיים משפחתיים- תרבותיים, וכן גורמים הקשורים בשינויים המתרחשים במעגל החיים: עלייה ברמת ההשכלה, גורם שהשפעתו גם ישירה וגם עקיפה, דפוסי נישואין ומבנה המשפחה, הולדת ילדים, וכן התנסות קודמת בעבודה מחוץ לבית. גורמי הביקוש המעודדים או מעכבים יציאת האישה לעבודה מחוץ למשק הבית כוללים בעיקר את רמת ההתפתחות הכלכלית ואת המבנה על ענפי הכלכלה במשק בכלל, ובאזורי הפריפריה בהם קיימים ריכוזי משפחות ונשים ערביות בפרט.
הגורמים המשפעים על כניסת נשים ערביות לשוק העבודה:
איריס בראהם מונה שני גורמים המשפיעים על כניסתן של נשים ערביות לשוק העבודה ועל דפוס תעסוקתן בו: הגורם החברתי והגורם הכלכלי.
א.הגורם החברתי: מעמד הנשים בחברה הערבית, מושפע מנורמות וערכים מסורתיים הקובעים כי חובתה הראשונה של האישה היא בניהול משק הבית. יציאתה של האישה מן הבית לפעילות כלכלית, על פי ערכים אלו, אינה נתפסת בעין יפה. בנוסף, נורמות אלו אוסרות על אינטראקציה של נשים עם גברים שאינם בני משפחתן. נורמות וערכים אלו מגבילות את כניסתן של נשים ערביות לשוק העבודה ומצמצמות מאד את קשת התעסוקות האפשריות עבורן. קשת תעסוקה זו כוללת בעיקר תעסוקות סמי-פרופסיונאליות ועבודות שירותים.
ב.הגורם הכלכלי: תלותו של המשק הכלכלי הערבי במשק הכלכלי היהודי ומגוון אפשריות התעסוקה המצומצם שהוא מציע, יוצר היצע מצומצם של תעסוקות עבור הנשים הערביות. מגוון האפשרויות המצומצם העומד בפני נשים מהמגזר הערבי, מעמיד את הנשים במצב בו הן הופכות למאגר כוח עבודה זמין וזול (ברהם איריס).
התוצאה של התהליכים חברתיים וכלכליים שנמנו לעיל, משתקפת בהתפלגות תעסוקתן של הנשים הערביות בכוח העבודה כיום: שיעור הנשים העובדות בעבודה חקלאית נמוך. שיעור גבוה יותר של נשים מחזיקות בעיסוקי צווארון לבן או בעיסוקים סמי-פרופסיונאליים (בעיקר מורות ואחיות) ואחרות מועסקות בענפי השירותים. כמו כן, עלה גם שיעור העסקתן של נשים בענפי ייצור, במסגרת מפעלים ובתי חרושת קטנים של יזמים יהודיים ביישוביי הערבים, במיוחד בענף הטקסטיל.
דעתי, למרות השינוי המשמעותי במעמדה של האישה הערבייה בישראל, הוא נשאר תלוי במעמדה של האישה בחברה היהודית-ישראלית. דומני - עם כל הקדמה והפתיחות בחברה הישראלית, עדיין נשים ניצבות במקום שני או פחות. די לציין את מעמדן של הנשים בפוליטיקה הכללית , והמקומית, הפערים בשכר בין גברים ונשים, ועוד...
מקורות:
* זועבי, ביאן, האישה הערבייה בישראל : עמדותיהן של שתי צעירות ערביות,מתוך: על מה : כתב עת לקידום מעמד האישה,עורכת מנדל, עליזה, אפריל 2000 , גליון 6, משרד החינוך והתרבות.
* רינה שחר ורן מאיר, "הצעירה הערבייה בישראל, (1998).
* אבתיסאם אברהים, ברהם איריס "האישה הערביה בעבודה" נשים הכוח העולה : קידום נשים בעבודה וניפוץ "תקרת הזכוכית" עורכת ענת מאור, 1997 .
?הכותב יליד כפר דבוריה בשנת 1956 , עיתונאי,מתרגם, וחוקר .
מחבר הספרים:
"היהדות דת מנותואיסטית או עם נבחר" (2005). דאר אל-ג'ליל, עמאן, ירדן. (בערבית)
"התלמוד- המקור היהודי להלכה החברתית" (2006). דאר אל-ג'ליל, עמאן, ירדן. (בערבית)
מחבר הספרים:
"היהדות דת מנותואיסטית או עם נבחר" (2005). דאר אל-ג'ליל, עמאן, ירדן. (בערבית)
"התלמוד- המקור היהודי להלכה החברתית" (2006). דאר אל-ג'ליל, עמאן, ירדן. (בערבית)